עבדייב נ' חברת אימו סחר המזרח בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה על סך של 283,450 ₪ אשר עילותיה הוגדרו בכותרתה, ואני מצטט, כ"כספית, הרמת מסך, עשיית עושר ולא במשפט".

בפועל מדובר בתביעה לביצוע שטר, המחאה בסכום של 250,000 ₪ (להלן: "ההמחאה"), המשוכה מן הנתבעת מס' 1, ואשר הוסבה, לאחר מספר גלגולים, לידי התובע.

כבר כעת אקדים את המאוחר ואציין, כפי שהעירו הנתבעים 1 ו-2 בסיכומיהם, כי למעשה, לפחות בכל הנוגע לנתבעת מס' 1, צריכה הייתה להיות התביעה מוגשת בגין עילה שטרית.

זיהוי הצדדים

התובע הינו, על פי כתב התביעה, איש עסקים, העוסק, בהרשאת בנק ישראל, בניהול עסק למתן הלוואות וניכיונות מסחריים.

הנתבעת מס' 1, חברת אימו סחר המזרח בע"מ, הינה חברה פעילה העוסקת ביבוא של מוצרי מזון ובשיווקם.

הנתבע מס' 2, מר דוד אלישע, הינו מנהל הנתבעת מס' 1 ובעל המניות בה.

הנתבעת מס' 3, חברת לויד ים התיכון (ב.ב.) בע"מ, אשר איננה פעילה כיום, עסקה בעמילות מכס ובשילוח בינלאומי, ובין השאר נתנה שירותיה אף לחברה מס' 1.

הנתבעים מס' 4 ו-5, יוסף בנטוב וצבי ברייטנר, היו בעליה, בחלקים שווים, של הנתבעת מס' 3, אשר שמשו גם כמנהליה.

הנתבע מס' 6, מר נסים פלס, המכונה "ריצ'רד", בעל סטקייה על פי עדותו, הינו אחד החתומים על אחורי ההמחאה, אשר העבירה בפועל לידי התובע, וצורף אף הוא כנתבע לתיק.

(אוסיף, כי עוד שם אחד, א' ענגי, מופיע באחורי ההמחאה, אך לא הוברר לבית המשפט מיהו אותו החותם, ומכל מקום הנ"ל לא נתבע, לא זומן לעדות והוא איננו חלק מההליך).

הודעת צד ג' הוגשה על ידי הנתבעים מס' 1 ו-2 כנגד הנתבעים מס' 3-6.

כתבי בית-דין שלא הוגשו

כתב הגנה, כמו גם כתב תשובה להודעה לצד שלישי, לא הוגש על ידי מי מהנתבעים מס' 3,4 ו-6. חרף האמור, לא הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד מי מהנתבעים הנ"ל, ולמצער כנגד נתבע מס' 6, אשר לכאורה אינו נמצא בהליכי פשיטת רגל ו/או כינוס נכסים. הדבר תמוה, מתמיה ואומר דרשני, ואף לכך עוד אדרש להלן.

באשר לנתבע מס' 5, מר ברייטנר, הרי שאף נתבע זה לא הגיש כתב הגנה או תשובה להודעה לצד השלישי. עם זאת, ביום 7.11.2010 נתקבלה הודעה מטעמו של מר ברייטנר, אשר בה צוין קיומו של צו הפטר בעניינו, כאשר בהיעדר אישור בית המשפט המחוזי, לא ניתן לפתוח בהליכים נגדו. לא למותר לציין, כי התובע לא צירף כל אסמכתא על ניסיון לקבלת היתר שכזה, בין עובר למועד מסירת ההודעה מטעם הנתבע מס' 5, בין לאחר מכן. להודעת ברייטנר צורף אף תצהיר ובו נמסרה גרסתו של הנ"ל, ולפיה ההמחאה מושא תיק זה, נמסרה ונסחרה שלא בידיעתו של ברייטנר, וככל הנראה לברייטנר עצמו, מדובר במעשה רמייה של שותפו לשעבר יוסף בנטוב, הנתבע מס' 4.

ניהול ההליך

קדם משפט בתיק נערך בפניי ביום 4.6.2008. ביום 8.7.2009 ניתן על ידי פסק דין בשל חוסר מעש מצד התובע, אשר בוטל לבסוף לבקשת הצדדים (גם הנתבעים 1 ו-2 ביקשו להימנע ממתן פסק דין אשר לא יפצה אותם בגין הוצאותיהם בהליך).

ביום 17.1.2010 התקיים קדם משפט נוסף בתיק. ביום 8.11.2010 התקיים דיון הוכחות, ובמהלכו נשמעה עדותם של התובע, הנתבע מס' 2 והנתבעים מס' 4 ו-6 (מקבלי ההודעות לצד השלישי מס' 2 ו-4). בפועל ויתר התובע על העדתו וחקירתו הנגדית של הנתבע מס' 5 (מקבל ההודעה לצד שלישי מס' 3) הגם שביהמ"ש אפשר דיון נוסף שכזה ואולם כאמור התובע וויתר על חקירתו.

לבקשת הצדדים, וכחריג לדרך שבה מסתיימים דיונים בפני מותב זה, נאות בית המשפט לסיום ההליך בדרך של סיכומים בכתב. סיכומי התובע התקבלו ביום 6.1.2011; סיכומי הנתבעים 1 ו-2 התקבלו ביום 10.1.2011, כאשר אורכם (שבהחלטה קודמת הוקצבו לו שלושה עמודים מודפסים) הגיע ל-45 עמודים מודפסים (!), לא כולל נספחים. בכך חרגו הנתבעים 1 ו-2 באופן בוטה מאורך הסיכומים שנקצב על פי החלטתי, ואין בפתיח לסיכומיהם כדי להצדיק חריגה זו.